"אתה תמים".
"מה שהיה הוא שיהיה".
"החוק לא נועד למקרים שבהם גם השוכר חותם על הסכם תיווך עם המתווך".
בשבועות האחרונים אני שומע את האמירות הללו מהרבה קולגות שטוענים שחוק השכירות המעודכן לא מונע ממתווך לגבות דמי תיווך משוכר שחתם עם מתווך על הסכם להזמנת שירותי תיווך על מנת שתהיה לו אפשרות לראות את הדירה – אפילו שהמתווך פעל מטעם בעל הדירה במציאת שוכר.
אז נכון, החוק מעורפל ואין הגדרה ברורה של המושג "פעל מטעמו" ולכן, כפי שכתוב בכותרת הכתבה, קיימת פרצה שמבטלת את כל הרציונל של התיקון לחוק – והוא להטיב עם ציבור השוכרים. הרי ברוב המקרים, שוכר לא יכול לראות בכלל את הדירה לפני שהוא מתקשר למתווך שפרסם את המודעה וחתם מולו על הסכם תיווך.
אז האם במקרה הזה לא יחול החוק והשוכר יאלץ לשלם דמי תיווך למרות שהמתווך פעל מטעם בעל הדירה?
במסגרת הרצאות שאני מעביר בפני מתווכים, בעלי דירות ושוכרים, קיימתי איתם עשרות שיחות בנושא – ודעתי היא שבאזורי ביקוש ובמקרים שבהם ניתן יהיה להראות שהמתווך ניצל את מצוקת השוכר בהיותו קהל שבוי, יש להניח כי בתי המשפט יפרשו את החוק לטובת השוכרים.
וזה בעצם מה שאומר גם ח"כ רועי פוקלמן בכתבה הבאה שגם אני התראיינתי אליה 🙂
מתווכים/שוכרים/בעלי דירות – רוצים לדעת עוד כיצד להגן על האינטרסים שלכם? מוזמנים לפנות אליי.
פורת שץ 